בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים״
רקע:
חירות כזיכרון מכונן
פסח הוא חג החירות, אבל מהי חירות באמת? האם היא פשוט ההפך מעבדות, או שיש לה משמעויות עמוקות ומורכבות יותר? לאורך הדורות, חג הפסח הפך לא רק לזיכרון היסטורי, אלא לסמל חי הנוגע בשאלות של זהות, בחירה ואחריות. במערך זה נחקור יחד את מושג החירות: איך הוא מתפרש במקורות היהודיים, מהו תפקידה של יציאת מצרים בזיכרון הלאומי, ואיך כל אחד מאיתנו יכול להבין את ”מצרים” שלו בעולם המודרני. ננסה להבין כיצד "חירות" איננה רק אירוע מהעבר, כי אם אתגר מתמשך המלווה אותנו גם היום.
דגשים:
המערך שם דגש על הממד האישי והקולקטיבי. חשוב מאוד לא לוותר על המשמעויות הערכיות של ציון החג – הקשר בין חירות ובין שוויון, והחשיבות של חירות לקיומם של חיים דמוקרטיים.
„אנו פותחים לבנו לתת לכל איש די מחסורו, שלא יהא שום בר ישראל עצוב בשמחתנו, ומי שהוא רעב יבוא ויאכל וישמח עמנו". חכם עזרא מלכי, מלכי בקודש
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל , מכמני עוזיאל
רקע:
גלגל סובב עולם
חג הפסח מסמל חירות אישית ולאומית. חירות אישית תלויה בעצמאות כלכלית, וריבונות מחייבת שמירה על זכויות פרט, צדק ופיתוח כלכלה שוויונית. המסורת היהודית מקשרת בין השתיים, האישית והלאומית, באמצעות אחריות חברתית – דאגה לזולת ולחלשים. מנהגי החג מבטאים ערכים אלו, כמו פתיחת ההגדה בהזמנה לכל נזקק ("כל דכפין") להצטרף לליל הסדר. אנו מציעים מערך שיעור כפול בנושא הדאגה לעני והשפעתה על החירות האישית, לצד משפטי חכמים המחזקים ערכים אלו לתלייה בבית הספר.
דגשים:
המערך שם דגש על הממד האישי והקולקטיבי. חשוב מאוד לא לוותר על המשמעויות הערכיות של מערך השיעור אשר מבוסס על למידה בית מדרשית, שנציין שני עקרונות פדגוגיים שלה:
1. פדגוגיה של זהות – לכל זהות יש מקום שווה בין שאר הזהויות בכיתה, וכל משתתף בשיעור יכול לתת פרשנות משלו לטקסטים.
2. חוויה ולימוד – המרכיב החווייתי במהלך השיעור הוא משמעותי ומקביל לתהליך הלימודי.
