הצעות ליחידות תוכן השוזרות את המועדים לחודש החירות והריבונות
ההצעה מתייחסת לטווח הזמנים שבין החזרה מחופשת פורים ועד לאחר החזרה מחופשת יום העצמאות, אז יתקיים שבוע מסכם. היא כוללת חמש יחידות תוכן בהתאם ללוח השנה העברי, כשלכל יחידה שאלה או תמה מרכזית. בכל יחידה ישנה התייחסות לסוגיות מרכזיות שבהן ניתן לעסוק בשיעור וכן הצעות לביטוי ויזואלי במרחב הבית ספרי, לפעילויות של צוות המורים, לשיתופי פעולה עם קהילת בית הספר ועוד.
יחידה ראשונה (יחידת פתיחה) – מחירות לריבונות:
מיציאת מצרים ועד הקמת מדינת ישראל
היחידה מציעה מבט על הרצף הכרונולוגי של ארבעת המועדים (פסח, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות) כתהליך של מעבר מחירות לריבונות.
היחידה מתייחסת לתקופה שלאחר חופשת פורים.
יחידה שנייה – חירות ואחריות:
כינונה של חברה חופשית
היחידה עוסקת במושג החירות בהקשר של כינון חברה. לאחר יציאת בני ישראל ממצרים, הם עברו ממצב של עבדות לחירות במדבר, שם נזקקו לחוקים ברורים שיגדירו את האחריות ההדדית בין הפרטים בחברה.
המסה "על החירות" של ג'ון סטיוארט מיל (1849) מציגה את החירות כמורכבת מחופש מחשבה וביטוי, כולל חופש הדעה והפרסום, החיוניים להתפתחות האישית והחברתית. מיל מדבר על חירות הפעולה, אך מגביל אותה במקרים שבהם פעולות פרטיות פוגעות בזולת, וזאת בהתאם לעיקרון הנזק. בהקשר זה, החירות כוללת גם את אחריות הפרט כלפי עצמו וכלפי החברה.
במרכז היחידה עומד עיסוק בשאלה: כיצד עשרת הדיברות והחוקים, אשר ניתנו לבני ישראל במדבר, סייעו להם להתגבש כאומה שביסודה אחריות הדדית לחירותו של כל פרט?
היחידה מתייחסת לתקופה של שבועיים לפני פסח.
יחידה שלישית – אור באפלה:
כיצד נראית חירות במציאות של דיכוי מתמשך?
היחידה עוסקת בשאלה: כיצד נראתה החירות במציאות של דיכוי מתמשך בזמן השואה, כאשר החירות הפיזית נשללה כמעט לחלוטין? יודגש כי חירות לא תמיד נתפשת רק כחופש פיזי, אלא גם כחירות פנימית – היכולת לשמור על זהות, ערכים ואנושיות גם כאשר כל שליטה על הסביבה החיצונית נלקחת. בהמשך, ניתן להתייחס להיבט של האחריות במאבק על החירות: האם חירות אמיתית יכולה להתקיים בלי אחריות כלפי אחרים? כיצד ההתנגדות לדיכוי בשואה קשורה לאחריות האישית והחברתית כלפי הקהילה? איזו אחריות הייתה למתנגדים לשלטון הנאצי, ואיך הם שמרו על אנושיותם בשואה?
היחידה מתייחסת לתקופה שבין פסח לבין יום השואה.
יחידה רביעית – להיות עם חופשי בארצנו:
מה זוכרים בימי הזיכרון הלאומיים?
היחידה עוסקת בחשיבות שמקנה ישראל הריבונית לנושא הזיכרון. בתקופה שבין פסח לבין יום העצמאות, אנו עוסקים רבות בזיכרון ובהיבטים שונים שלו. מדינת ישראל מייחסת לכך חשיבות יתרה, והדבר בא לידי ביטוי באופנים רבים, רשמיים וממוסדים ובלתי רשמיים. השאלה שנשאלת היא: מה זוכרים? ומדוע הדבר חשוב כל כך לישראל הריבונית? במילים אחרות, מה ישראל הריבונית מבקשת להדגיש ביום הזיכרון? מה היא רוצה שנזכור? ולְמה היא רוצה שנשים לב?
בהכרזת העצמאות נאמר, בין היתר, כי היישוב שהקימו היהודים בארץ ישראל הוא "שוחר שלום ומגן על עצמו … ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית". כאן מתחדד החיבור בין חירות לריבונות, שכן, כדי לאפשר ישראל חופשית ועצמאית, היה עלינו להילחם ואף להקריב חיים למענה. מדינת ישראל מבקשת שנזכור שכדי להיות "עם חופשי בארצנו", כלומר: כדי לקיים את ריבונותנו, רבים הקריבו את חירותם האישית.
היחידה מתייחסת לשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ובין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.
יחידה חמישית – חירות, ריבונות ואחריות:
איך זה נוגע לי?
היחידה עוסקת בחיבור בין חירות, ריבונות ואחריות לבין עולמם האישי של התלמידים. מטרתה לעודד אותם לחשוב כיצד משפיעים ערכים אלו על חייהם האישיים, תוך דיון במתח שבין חופש אישי ובין אחריות חברתית. היחידה כוללת הצעה ליום הצגת תוצרים.
היחידה מתייחסת לתקופה שלאחר יום העצמאות.
